ביטוח מפעלים

כמיטב המסורת ממאמרים קודמים, נתחיל במספרים: נכון לשנת 2020 קיימים בישראל למעלה מ-500 מפעלים שונים המייצרים מוצרים שונים לקהל הרחב. רוב המפעלים מבוטחים בפוליסות ביטוח ייעודיות המותאמות לאופי פעילות המפעל.

עד כאן סיפרנו לכם נתון לא מפתיע במיוחד היות ומדינת ישראל ידועה במפעלי התעשייה הרבים שיש לה.

אז איפה הנתון "המפתיע"?

בשנת 2019 חברת מחקר פרטית בדקה ומצאה כי למעלה מ30% מהמפעלים המבוטחים לא מבוטחים בכיסוי המתאים לצורך פעילותן ובחלק מהמקרים הושמטו כיסויים קריטיים הייעודיים לביטוח מפעלים.

אז מה עליכם לעשות?

הישארו איתנו, מבטיחים לכם שאתם (בעלי המפעל) שאחרי המאמר הבא תהיו בקיאים יותר בהתאמת צרכי המפעל שלכם, לביטוח אותו תרכשו.

מפעלי תעשייה מאז ומתמיד מהווים חלק משמעותי מהפעילות הכלכלית של כל משק בכל מדינה בעולם בין אם זה מפעלי מזון, מפעלי רכב, מפעלי אלקטרוניקה, מפעלי ברזל ועוד, אלו רק חלק מהמפעלים המניעים את גלגל הייצור והכלכלה.

כל מפעל, מהקטן ועד הגדול כדי לייצר את מוצריו מחזיק באמתחתו ציוד כבד, מכונות תעשיות, עובדי ייצור וגם לעיתים ציוד מכני הנדסי כמו מלגזות טרקטורים וכדומה.

לצערנו, כמו בכל עסק ומפעל המעסיק עובדים ומפעיל ציוד כבד, הסיכון לפגיעת עובד במהלך העבודה או נזק שעלול להתרחש בעקבות שריפה הוא גבוה. במקרה כזה בעל המפעל עלול להיות חשוף לתביעה במקרה אחד, במקרה אחר כושר הייצור של המפעל עלול להיפגע משמעותית וכך להסב למפעל נזקים כלכליים.

מהו ביטוח מפעל במילים פשוטות?

ביטוח מפעל הוא פוליסת ביטוח עסק לכל דבר המותאמת למפעלי ייצור שונים. ביטוח מפעלים בדרך כלל היא פוליסת הכוללת בתוכה הרחבות וכיסויים רבים ומעניקה מענה כמעט עבור כל צורך של בעל המפעל.

הביטוח משלב בתוכו את כל הכיסויים הביטוחיים הנדרשים לצורך מזעור נזק בעת מקרה ביטוחי.

מה הם הכיסויים העיקריים בביטוח מפעלים?

ביטוח מבנה – שמדובר בביטוח מבנה כולנו מכירים את המושג מביטוח דירה. בביטוח מפעל המילה "מבנה" צריכה לקבל התייחסות מיוחדת.

כמעט כל המפעלים מבצעים את פעילותם מתוך מבנים תעשייתיים, מבנים אלה בדרך כלל הם מבנים בגדלים שונים המאחסנים תחתם את כל פעילות המפעל החל מהציוד הכבד, מכונות הייצור, הציוד מכני הנדסי ואפילו את הנהלת המפעל. מבנים אלה כמו מבנה הדירה חשופים לנזקים רבים, כמו שריפה, נזקי טבע רעידת אדמה ולעיתים גם נזק צנרת שהתרחש במבנה.

כל הנזקים הללו באם הם מתרחשים יכולים לפגוע קשות בפעילות השוטפת של המפעל והשכיחות למקרים כאלה במפעלים היא בדרך כלל גבוהה מאוד לכן חשוב מאוד לבטח באופן מלא את מבנה המפעל.

טיפ חשוב – אם המבנה שכור מחברה אחרת, יש לעיין בחוזה השכירות בכדי להתאים את הביטוח לדרישות חוזה השכירות בעניין הביטוח.

ביטוח תכולה וביטוח מלאי עסקי:

גם את המילה תכולה אנחנו מאמינים שרובנו מכירים מביטוח הדירה. גם בביטוח מפעל התכולה שונה לחלוטין מתכולתה של דירה.

כל מפעל יש ברשותו תכולה המשמשת אותו לצורך פעילותו השוטפת מחשבים, ציוד וריהוט משרדי, מכונות ייצור, ציוד קבוע, וכל תכולה אופיינית לצורך פעילותו של המפעל מוגדרת כתכולה.

גם התכולה עלולה להיפגע מכל הנזקים אותם ציינו למעלה (נזקי אש ועשן, התפוצצות צנרת מים נזקי טבע ורעידת אדמה) גם במקרה של ביטוח התכולה השכיחות לנזקים גבוהה משמעותית מתכולה של דירה ואין להקל ראש בעשייתה, לכן בעת עשיית הפוליסה מומלץ למסור לחברת הביטוח את שווי התכולה שלכם במדויק ככל הניתן שבמקרה של נזק תקבלו את הפיצוי הראוי וכך תמזערו את הפגיעה בכושר הייצור של המפעל.

מלאי עסקי – כיסוי למלאי עסקי צריך לתת תשומת לב יתרה, לצערנו, המון מבוטחים מתבלבלים ולא יודעים את ההבדל בין מלאי המפעל לתכולת המפעל וכאן זה המקום לתת הסבר פרטני יותר.

כפי שכתבנו למעלה תכולת המפעל כי היא ציוד ורכוש קבוע מכל סוג המשמש את המבוטח לצורך עיסוקו, לרוב, תכולה במפעל בדרך כלל היא תכולה קבועה ואיננה משתנה למעט מקרים בהם מבוטח מוסיף ציוד עסקי, כמו קניית מכונות ייצור חדשות.

אז במילים פשוטות – רכוש וציוד קבוע מה שלא נמכר באופן שוטף למטרות כלכליות.

נעבור לפירוש המילה מלאי עסקי:

זהו בעצם מלאי מכל סוג כולל סחורה בתהליך עיבוד, סחורה מוגמרת, חומרי גלם, חומרי אריזה, לרבות רכוש שאינו שייך למבוטח והנמצא אצלו לצורכי ייצור, תיקון, שיפוץ, עיבוד, ניקוי או שירות,הנמצאים במבנה המפעל, המשמשים את בית העסק, והשייכים למבוטח או נמצאים בחזקתו ואשר הוא אחראי עבורם.

להבדיל מתכולה שמוגדרת בשפה הביטוחית כ-"רכוש קבוע" מלאי זה "רכוש משתנה".

מלאי ייעודו לאזול מבית העסק ומשתנה מרגע לרגע בהתאם לאופי פעילות המפעל, לכן במהלך רכישת הביטוח למפעל מסרו לחברת הביטוח את שווי התכולה שלכם ומהמלאי העסקי שלכם בצורה מדוייקת ככל שניתן, מפעלים רבים בעלי פעילות ומחזורים כספיים גבוהים נעזרים ברו"ח שלהם על מנת לאמוד את סכום המלאי והתכולה בצורה המדוייקת ביותר.

ביטוח חבות מעבידים:

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ומינהל הבטיחות התעסוקתית במשק הישראלי בשנים 2019-2018 היו תקופות שיא (שלילי) לעובדים שנפגעו במסגרת עבודתם:

• ב-2016 נהרגו כ-50 עובדים במסגרת עבודתם.
  
• ב-2019 איבדו את חייהם כ-30 עובדים במסגרת עבודתם.
  
• ב-2018 נהרגו כ-70 עובדים.
  

הנתונים הנ"ל מתווספים גם לתאונות עבודה שלא הסתיימו באבדות נפש כמו פציעות, נכויות ומחלות מקצוע. גם בתאונות אלה המספרים עדיין גבוהים (כ-10.000 תאונות עבודה בשנה).

נתון נוסף שחשוב לציין לפי נתוני חברת הביטוח מכל חמישה פוליסות של עסקים לפחות שניים מהם יתמודדו עם תביעות עובדים.

האם ידעתם כבעלי עסק שעובד בדרכו חזרה הביתה מהמפעל או בדרכו למפעל עדיין נמצא תחת כיסוי חבות מעבידים?

אתה בוודאי אומר לעצמך: העובד נפגע אצלי במהלך העבודה?, שיתבע את ביטוח לאומי הוא צריך לדרוש מהם את הפיצוי. זה נכון (בערך)
אז למה בערך?

• מה אם הנזק שנגרם הוא מעבר לנכות הנגרמת כתוצאה מפגיעה בעבודה?
• מה עם אבדן השתכרות?
• ניתוחים?
• כל הליך רפואי אחר אותו העובד יזדקק לו?

לכן עלייך לדעת שכל הנ"ל אלה באחריותך כמעביד.

ביטוח חבות מעבידים מגן על בעלי העסקים במקרה שעובד נפגע במהלך העסקתו או בגין מחלה שהתפתחה במסגרת עבודתו.

ביטוח זה מכסה את עלויות ההגנה המשפטית להם נזקק בעל העסק במקרה של תביעה מעובד שנפגע. עלויות אלה כוללות הגנה משפטית, שירותי עריכת דין, תשלומי שכר טרחה שונים לאנשי מקצוע כדי לברר את פגיעת העובד.

לפניכם דוגמא: עובד שנפגע במהלך עבודתו, וראייתו נפגעה, חברת הביטוח שוכרת מטעמה רופא מומחה לעיניים שייתן לה חוות דעת רפואית על מצב עיניו של העובד – גם מקרים כאלה מכוסים במסגרת חבות מעבידים.

בנוסף כיסוי חבות מעבידים מעניק מימון כספי הפיצויים אשר נפסק לטובת העובד על ידי הבית משפט. סכומי הפיצוי הינם אחידים ע"פ חוק ולא יפחתו מסך של 5.000.000$ (20,000,000 ש"ח). בנוסף, צריך גם להבין את כיסוי חבות מעבידים לעומת הביטוח הלאומי.

כפי שכתבנו מעלה, במקרה פגיעה בעבודה, שבעקבותיה הגיש העובד תביעה כנגד המעביד, פוליסת חבות מעבידים מכסה את כל ההוצאות המשפטיות והפיצויים אותם קבע בית המשפט.

פוליסת חבות מעבידים אינה תחליף לביטוח לאומי ותפצה את כל הסכומים אשר מעבר לפיצוי אותו יקבל העובד מביטוח לאומי, וזאת כמובן שעל המעביד לשלם ביטוח לאומי על עובדיו על פי חוק.

גם מקרים של מחלות מקצוע שהתגלו לעובדים במהלך עבודותו נחשבים "כפגיעת עבודה" וגם מפני מקרים כאלה פוליסת חבות מעבידים מגנה על בעל העסק.

לפניכם דוגמא: עובד המועסק בסביבה רועשת במיוחד ושמיעתו נפגעה יכול לתבוע את המעביד בגין ירידה בכושר השמיעה.

כיסוי חבות מעבידים בביטוח מפעל הוא כיסוי "חובה" ואין לוותר עליו בשום אופן.

המחיר לכיסוי חבות מעבידים נקבע ע"פ כמות העובדים המועסקים במפעל ושיוך פעילותם, כמו עובדי כפיים, עובדים מקצועיים, עובדי מנהלה, שליחים וכדומה.

כיסוי חבות מוצר:

בתחילת המאמר סיפרנו לכם שנכון לשנת 2020 תעשיית הייצור בישראל מונה מעל 500 מפעלים ויצרנים.

הנתון הנ"ל אינו כולל יצרנים "קטנים" יותר כמו (מבשלות בירה ביתיות, קונדיטוריות ביתיות מסעדות וכדומה). בכדי שיצרנים אלו יוכלו להפיץ ולשוקק את המוצרים שהם מייצרים, הם נעזרים במפיצים, יבואנים, יצואנים.

לפניכם הסבר בשפה הביטוחית:

כל מוצר עלול חלילה להיות פגום ולגרום נזק לאותו צרכן אשר רוכש אותו. ע"פ חוק האחריות למוצרים פגומים ליצרנים ויבואנים(שבמדינת ישראל, כל יבואן, נחשב יצרן לעניין מוצריו) יש אחריות מוחלטת למצבים אלו והם חשופים לתביעה על ידי אותו גורם (צרכן) אשר נפגע מאותם מוצרים.

מהו מוצר לפי תנאי פוליסת הביטוח?

מוצר מוחשי ו/או רכיב של המוצר, בתחום הפעילות של המבוטח כמפורט בדף הרשימה בפוליסה, אשר המבוטח הינו יצרן ו/או יצואן ו/או יבואן ו/או מפיץ ו/או משווק שלו, לרבות פרסום, הוראות שימוש, אריזה או מיכל של המוצר.

במידה שפעילות המבוטח כוללת גם את אספקת המוצר למשתמש בו, תהיה מכוסה גם פעילות התקנה ו/או הרכבה ו/או טיפול ו/או תיקון של המוצר.

כיסוי חבות מוצר במסגרת ביטוח מפעלים היא הרחבת כיסוי למפעל אשר תפקידה להגן על המפעל מפני תביעות בהם הצרכן עלול לתבוע אותם על מוצר פגום אשר גרם לו נזק הן לרכוש והן לפגיעה גופנית.

כיסוי חבות המוצר תגן על כל מקרה בו יתרחש אירוע מוות, נזק גופני, נפשי ובמקרים של אבדן או נזק לרכוש פיזי לכל צד שלישי. כמובן שבמסגרת הכיסוי יכוסה היצרן/מפעל בהוצאות משפטיות ויקבל ייצוג משפטי במסגרת הפוליסה במקרה של תביעה.

למאמר מורחב בנושא חבות מוצר לחצו כאן

כיסוי אחריות כלפי צד שלישי:

שמדובר בכל ביטוח רכוש (דירה, רכב ועסק) כולנו מכירים את הכיסויים "הרגילים" בכל פוליסה.

ביטוח מפני סיכוני אש, פריצה, רעידת אדמה, נזקי טבע אלו כיסויים שכולנו מכירים.

קיים גם כיסוי נוסף בפוליסה הנקרא ביטוח אחריות כלפי צד שלישי לעיתים ננקב גם השם ביטוח אחריות כלפי ציבור.

כיסוי זה נועד להגן עלינו כבעלי המפעל מפני כל נזק שעלול להתרחש לכל אדם או לרכושו אשר נגרם ברשלנות בתוך המפעל או בגלל בית המפעל.

בין אם זה לקוחות, ספקים, אנשי מקצוע שאנו מזמינים למפעל וכל אדם שאינו מוגדר כעובד, המפעל נחשבים ע"פ חוק כצד שלישי.

לקוח שהגיע למפעל לצורך פגישה עסקית, וניזוק פגיעה פיזית בתוך המפעל, אותו לקוח ייחשב כצד שלישי ואנו נהיה האחראים לפיצוי אותו לקוח – סעיף אחריות כלפי צד שלישי נועד להגן עלינו בדיוק מפני מקרים אלו.

במפעלי ייצור רבים סיכונים כלפי כל צד שלישי הם גבוהים מאוד, מעבר לסיכונים הרגילים גם סיכון לכל צד שלישי הוא גבוה כפועל יוצא של פעילות הרבה של המפעל ולנזק הכבד שעלול להיגרם לאותו צד שלישי.

בדרך כלל או בצורה אוטומטית בכל חברות הביטוח בעת רכישת ביטוח למפעל סעיף כיסוי כלפי צד שלישי נרכש באופן אוטומטי ולעיתים גם לא ניתן להסירו.

אחריות חברת הביטוח בגין נזקי צד שלישי בביטוח המפעל לא תפחת מ-1.000.000 ש"ח לעומת 500.000 ש"ח בביטוח דירה.

אחריות חברת הביטוח בגין נזקי צד שלישי מוגבלת לסכום קבוע וידוע מראש שרשום בתוך הפוליסה.

כיסוי אובדן רווחים/נזק תוצאתי:

כאשר מתרחש נזק למפעל והפעילות השוטפת של המפעל נפגעת בצורה מלאה או חלקית באופן כמעט אוטומטי רווחי המפעל נפגעים גם כן, לעיתים ועד גמר תיקון הנזק, המפעל אינו יכול לתפקד באופן תקין וכתוצאה מכך אנו עלולים להיות חשופים להפסד כספי רב.

אירועים כאלה נקראים בעולם הביטוח: "אבדן תוצאתי" או "אבדן רווחים" או במילים פשוטות יותר – זהו נזק עקיף או משני לנזק פיזי שנגרם לרכוש.

כיסוי אובדן רווחים נועד לתת לנו כבעלי המפעל פיצוי (ובעיקר שקט נפשי), שייגרמו לנו בעקבות נזקים שעלולים להתרחש לרכוש אותו ביטחנו. בדרך כלל הפיצוי שיינתן נועד לשיקום המפעל והחזרתו לתקינות מלאה טרם קרות הנזק.

כיסוי אובדן רווחים נועד לתת לנו פיצוי גם להוצאות הקבועות שלנו, כל עסק ובפרט מפעלים שהינם בעל סיכון ביטוחי גבוה יותר יש לו הוצאות קבועות שאינן תלויות בפעילות המפעל כמו: שכירות, שכר עבודה, הוצאות ארנונה, חשמל, מים, תשלומי מיסים וכדומה.

לפניכם דוגמא פשוטה: אש פרצה במפעל ובעקבות כך נדרש תיקון ושיקום של מבנה המפעל.

בזמן תיקון הנזק המפעל יוצא מכלל פעילות, אבל כפי שאמרנו מקודם, למפעל עדיין יש הוצאות, כמו שכירות ,שכר עבודה, חשמל, ארנונה וכדומה.

בנוסף – השתתפויות עצמיות בכיסויים אלה נקבעות ע"י חברת הביטוח והיא נמדדת לפי ימים.

בדרך כלל 3 עד 7 ימים שהימים הראשונים לנזק יהיו על חשבון המבוטח. חישוב זה נועד לתת לחברת הביטוח "זמן" להבין את מהות הנזק הנגרם ע"י שליחת אנשי מקצוע לעסק הנפגע כמו שמאים, בעלי מקצוע וכדומה.

כפי שכתבנו מעלה ניתן להבין שלפעמים מעבר לפיצוי אותו מגיע לנו על הרכוש שנפגע, באופן אוטומטי גם ההכנסות שלנו כעסק נפגעות עד תיקון מלא של הנזק והחזרה לפעילות תקינה.

כיסוי אבדן רווחים או הכנסות נועד לתת לנו כבעלי המפעל פתרון נוסף ל"כסף" שלנו שעלול להיפגע במקרה נזק. כיסוי זה צריך להתבצע באופן מדוייק ולהתאים את עצמו בצורה מושלמת לפעילות המפעל.

בדרך כלל כדי לדעת את סכום המדויק של הכנסות בית העסק אנו ברק ביטוח, נעזרים ברו"ח של הלקוח לצורך קבלת מידע על סכום ההכנסות בית העסק. שיתוף פעולה בין כל הגורמים,(סוכן ביטוח, מבוטח ורו"ח) יטיב עם המבוטח ויזכה אותו בפיצוי לו הוא ראוי.

כיסוי הרחבת ספקים (ידוע בשמו גם כהרחבת משווקים)

כל מפעל מייצר מוצרי צריכה שונים, החל ממוצרי אלקטרוניקה, מוצרי מזון, פלסטיק, עץ וכדומה.

בעולם העסקי דרך מקובלת להפצת המוצרים המיוצרים היא דרך ספקים, מפיצים משווקים וכדומה.

כפי שכתבנו למעלה אחד הכיסויים החשובים ביותר בביטוח מפעל הוא כיסוי בגין חבות המוצר, לכן במסגרת כיסוי חבות המוצר אנו ממליצים להרחיב את הכיסוי שיכלול גם את הספקים משווקים ומפיצים אותם.

ובשפה הביטוחית – הרחבת ספקים – או באנגלית VENDOR'S CLAUSE.

Vendor – ספק.
Clause – סעיף.

ובמילים פשוטות יותר בעולם העסקי אחת מהדרישות הראשונות בהסכמי שיווק בין יצרן למשווק היא קיומו של ביטוח חבות מוצר.

משווקים בעלי ותק עתיר שנים ויכולות שיווק והפצה רחבות לא יסכימו לשווק עבור היצרנים את מוצריהם אשר אינם מבוטחים בפוליסה חבות מוצר או כלולים כמבוטחים נוספים בפוליסה כמשווקים של המפעל המייצר.

כל משווק ומפיץ באשר הוא ידרוש מבעל המפעל להיות רשום בביטוח המפעל תחת סעיף חבות המוצר (הרחבת ספקים) כדי להיות מכוסה במידה והם יתבעו עקב מוצר אותו שיווקו מטעם היצרן. הרחבה זאת מאוד מקובלת בהסכמי הפצה בין יצרנים למשווקים וגם מוסיפה לטיב היחסים העסקיים בין המפיץ ליצרן.

לכן שהנכם רוכשים כיסוי לחבות המוצר בקשו מחברת הביטוח להרחיב את הכיסוי לכל אותם משווקים ומפיצים איתם אתם בקשרים עסקיים וככה תוסיפו ערך מוסף חשוב למשווקים.

אז כמה עולה ביטוח למפעל?

גם כאן כמובן שאין מחיר אחיד ועלות ביטוח המפעל משתנה בין מפעל אחד לאחר.

טרם רכישת פוליסה וקבלת מחיר הביטוח, חברת הביטוח תבדוק מספר קיטריונים שלפיהם ייקבע עלות ביטוח המפעל כמו, גודל המפעל, כמה עובדים מעסיק המפעל, שווי התכולה במפעל וכמובן מה המפעל מייצר והסיכון בייצור לדוגמא: האם המפעל המייצר משתמש בחומרים מסוכנים?

לאחר מסירת המידע וקבלת המחיר, ידרש מהמבוטח אישור עקרוני להמשך, וחברת הביטוח תשלח סוקר מטעמה (ללא עלות נוספת מעבר למחיר שנקבע בפוליסה) על מנת לבדוק את המפעל מטעמי בטיחות( האם קיימים מיגוני אש, מצלמות, אזעקה וכו'), לאחר דו"ח סוקר, יהיה אפשר להמשיך ברכישת הביטוח.

לסיכום:

כל בעל עסק יודע שהסכנות אורבות לנו בכל מקום ועלולות להתרחש בכל רגע נתון, סכנות אלה מקבלות משנה תוקף במיוחד שמדובר במפעלי ייצור שהסיכון בהם באופן טבעי גבוה יותר מבית עסק קטן.

אנו במשרדינו מבטחים מגוון רחב של מפעלים על שלל פעילותיהם החל ממפעלי מזון, מפעלי קוסמטיקה, מפעלי ברזל וגם מפעלי שיש.

אנו יודעים להתאים לכל בעל מפעל את הפוליסה הייעודית והייחודית רק לו המותאמת בדיוק מירבי לאופי הפעילות שלו כולל כל הכיסויים הנחוצים רק לו.

אם הגעתם עד לכאן ועדיין מתעוררות שאלות, אל תהססו ליצור איתנו קשר בכל דרך אפשרית.

שלכם, 
צוות רק ביטוח.